מטרת סקירת המערכות המוקדמת לבדוק את גודל העובר ואיבריו השונים. וכן את הדופק, כמות מי השפיר והתנועתיות שלו רחם.
רוב המערכות והאיברים הקטנים של העובר שלך נוצרים כבר במהלך השבועות הראשונים של ההריון וכדי לבדוק את השלמות של כל המערכות הפנימיות, כמו גם את תפקודן, עושים בדיקת אולטרהסאונד אנטומית המאפשרת התבוננות מעמיקה. בדיקה מסוג זה נקראת סקירת מערכות מוקדמת או סקירה ראשונה, ובה נסקרים רוב איברי העובר במטרה לאתר מומים וממצאים לא תקינים בשלב מוקדם של ההריון.
המערכות הנסקרות בבדיקה זו הן:
- מבנה הראש והמוח כולל מבנה הפנים – עיניים, שפתיים, אף, סנטר.
- מבנה הלב, 4 החדרים, כלי הדם, אבי העורקים והסרעפת.
- מבנה הבטן – הקיבה, כיס מרה, השרשת חבל טבור ווריד הטבור.
- מבנה הכליות וכיס השתן
- מין העובר
- גפיים העליונות והתחתונות לפי גודל, מנח וכפות הידיים.
- עמוד השדרה.
בשלב זה של ההריון ההתפתחות של חלק מהאיברים עדיין לא הושלמה (ולכן יש תמיד לבצע גם סקירה מאוחרת), אך כעת ניתן כבר לאבחן חלק ניכר מהמומים המולדים. כמו כן, נבדק מיקום השליה, כמות מי השפיר ונמדדים חלק מאיברי העובר.
סקירת מערכות מוקדמת תהיה לרוב בגישה נרתיקית ולעיתים דרך הבטן, או בשילוב של שתי הגישות בהתאם לשיקול דעתו של המבצע.
מתי מבוצעת הסקירה המוקדמת?
את הסקירה מומלץ לבצע בין שבוע 14 עד 16 להריון, אם כי ניתן לבצע אותה גם מעט לפני שבוע 14 בשילוב עם בדיקת שקיפות עורפית. תוצאות הבדיקה מתקבלות מיד בסיומה.
נשים שלא התכוונו לבצע בדיקה גנטית של העובר (באמצעות דיקור מי שפיר או סיסי שליה) עשויות לשנות דעתן כאשר מתגלה מום המרמז על בעיה כרומוזומלית/גנטית).
אם מתגלה מום בסקירה ובני הזוג מחליטים על הפסקת הריון, ההליך פשוט יותר מאשר בשלבים מאוחרים של ההריון – טכנית ורגשית.
סקירת מערכות אינה מהווה תחליף לסקר הביוכימי הראשון או השני, שנועדו לאתר את הסיכון לתסמונות כרומוזמליות דוגמת תסמונת דאון (ובכלל זה בדיקת חלבון עוברי בשליש השני של ההריון שחשובה גם לגילוי מומים פתוחים במערכת העצבים המרכזית), או לדיקור הגנטי שנותן תשובה ודאית בנוגע לליקויים כרומוזומליים/ גנטיים אצל העובר.
האם ניתן לזהות את כל המומים בסקירה המוקדמת?
סקירת מערכות איננה מאתרת בשום אופן 100% מהמומים. עפ"י הספרות הרפואית, שיעור הזיהוי עומד על 90% מהמומים הגדולים, אך נתון זה משתפר עם השנים. בנוסף סקירה זו איננה מאבחנת מומים כרומוזומליים או גנטיים, כגון תסמונת דאון, כיוון שרק כ־50% מהעוברים עם התסמונת מציגים ממצא אנטומי חריג. עם זאת, לעתים ניתן למצוא סימנים מחשידים היכולים לכוון את הנבדקת לביצוע סיסי שליה או בדיקת מי שפיר.
בנוסף ישנם איברים שעדיין לא השלימו את התפתחותם בשלב זה של ההריון (לדוגמא: המוח) ועל כן חשוב לבצע גם סקירה מערכות מאוחרת, היות והסקירה המוקדמת איננה מהווה תחליף לכך.
ברוב המקרים ניתן לזהות את מין העובר בסקירה המוקדמת.
