סקירת מערכות מאוחרת

סקירת מערכות מאוחרת, (נקראת גם סקירה שנייה) והיא בדיקת אוטלרהסאונד של איברי העובר, שמטרתה לאבחן מומים מולדים והיא מבוצעת דרך הבטן.

אם בוצעה סקירת מערכות מוקדמת, כדאי לבצע את הסקירה המאוחרת בשבועות 22-25, במידה ולא בוצעה סקירה מוקדמת, מומלץ לבצע את הסקירה השניה בין שבוע 19 ל -22 להריון. מטרת הבדיקה בדומה לסקירת מערכות מוקדמת, לוודא כי אברי העובר מתפתחים כראוי ולעקוב אחר בעיות – במידה והתגלו כאלה בסקירה הראשונה של העובר, כמו איברי המוח, הלב  והכליות, שהתפתחותן מאוחרת. לכן, ישנה חשיבות רבה בביצוע הסקירה המאוחרת.

כאשר תוצאות בדיקת השקיפות העורפית ושתי הסקירות הן תקינות, יש סיכוי קטן להולדת תינוק עם  מום מבני. אבל לא ניתן להבטיח ב-100% תינוק בריא.

סקירת המערכת המאוחרת בודקת לרוב את הפרמטרים הבאים:

• קוטר דו-פריאטלי של הגולגולת (BPD)
• היקף ראש (HC)
• היקף בטן (AC)
• אורך של עצם עצם אחת (FL)
  

בנוסף לפרמטרים אלו, הבדיקה בודקת גם את האיברים והמערכות הבאים:

גולגולת ומוח (בחתך רוחבי), פנים, חזה, בטן, עמוד שדרה, גפיים עליונות ותחתונות, כלי דם בחבל הטבור, מיקום השליה, כמות מי שפיר, דופק ותנועות העובר ואורך צוואר הרחם. אם הרופא מהצבע יאתר גודל חריג או אסימטריה ניכרת באיברים או בצידי הגוף, ניתן יהיה לבצע מדידות נוספות.  

הריון מרובה עוברים, יכיל תוצאות ומידע על מספר שקי ההריון, מיקומם, מינם של העוברים והתייחסות לשליות, לקרומים ביניהם ולמי שפיר.

מה ניתן לגלות בסדיקה המאוחרת?

בדיקות האוטלרהסאונד במהלך ההריון מאפשרות כיום לרופאים לאתר ממצאים רבים ושונים. ניסיונו ומיומנותו של הרופא המבצע את הבדיקה בעל חשיבות רבה ביותר ביכולת גילוי אותם מומים מולדים.

חלק מהממצאים מעידים על סיכוי סטטיסטי להימצאותו של מום כרומוזומלי או גנטי בעובר, כפי שיפורט בהמשך. הכוונה היא, כי ממצא כזה או אחר מעיד כי באחוז מסוים מהמקרים קיים מום כרומוזומלי או גנטי בעובר.

נהוג לחלק את הממצאים המתגלים בבדיקות אוטלרהסאונד לשניים: 

מומים מולדים (בתעלת עמוד השדרה, בלב, במערכת העיכול, בדופן הבטן ועוד) מומים מולדים הם כאלו, שמצריכים טיפול או מעקב לאחר הלידה. הם עלולים להשפיע על תוחלת החיים של היילוד, וכן על איכות ומהלך חייו. כמו כן, הם עלולים לגרום לנכות פיזית או נוירולוגית. נהוג לחלק את המומים המולדים לקשים (הגורמים נכות קשה או מוות) ולמומים קלים יותר. גילוי של מום מצריך איבחון מדוייק, התייעצות עם בעלי מקצוע הנוגעים לתחום (למשל קרדיולוג ילדים במקרה של בעיה בלב, נוירוכירורג במקרה של פגם בתעלת עמוד השדרה וכו') – וקבלת החלטה על המשך ההריון ואופן המעקב.

סמנים קלים/רכים (soft markers) סמן קל (סמן רך או סמן קטן) הוא שינוי קל באנטומיה של העובר, שהרופא עלול לגלות בבדיקת אוטלרהסאונד. הסמן עצמו איננו מהווה בעיה כלשהי, ואינו משפיע על תפקוד העובר או היילוד בעתיד. בין סימנים אלה נמנים: ציסטה בחדרי המוח, אגני כליה מורחבים/מוגדלים, מוקד אקוגני בלב, עצם ירך קצרה, מעי אקוגני ועוד. סמנים רכים אלה אינם בעלי משמעות והם אינם מעידים בבירור כי העובר סובל ממום או מבעיה כלשהי. סמנים רכים שכיחים מאוד גם בקרב האוכלוסייה הבריאה, ורוב התינוקות, שבהם יתגלה סמן רך, ייוולדו שלמים ובריאים.

כאשר מתגלה סמן קל, יבצע הרופא סריקה יסודית, כדי לבדוק אם קיימים סמנים נוספים. צירוף של שני סמנים רכים או יותר מגביר את הסיכוי למום מולד. אבל גם אם לא יימצאו סמנים רכים נוספים, יתכן שתשלח האישה למספר בדיקות והתייעצויות נוספות, כמו ייעוץ גנטי, בדיקת מי שפיר או בדיקת אקו לב.

למעשה, משמעותו של גילוי של סמן רך היא, כי קיים סיכוי גבוה יותר לבעיה כרומוזומלית אצל העובר, אך עדיין מדובר רק בסיכוי. ברוב המקרים מתברר כי מדובר באזעקת שווא.

בנוסף מתבצעת מדידת אורך צוואר הרחם (בגישה לדנית או בטנית) להערכת הסיכון ללידה מוקדמת וכן מיקום השליה כדי לשלול שלית פתח או שליה החשודה לנעוצה בעקבות צלקות מניתוחים קיסריים קודמים (אם בוצעו כאלו).